המנה האחרונה שהגשתי בתחרות.  מנת ההדחה שלי. כל המשימה הזאת הייתה בשבילי סיוט אחד גדול: בערב שלפני המשימה חזרנו מחו"ל, ישנתי 3 שעות במלון נווה ימין והשקם בבוקר כבר היינו באולפן. שי הודח והיה לי עצוב כי התחברנו ממש במהלך הנסיעה, גיליתי אדם רגיש, מצחיק ומפרגן… המשימה האחרונה התחילה גם מאוחר וגם מרגל שמאל: היו חסרים מצרכים לריזוטו שלי . ההפקה הבטיחה ששלחו להביא, בסוף, זה לא הגיע. הלחץ רק עלה ועלה. לא הרגשתי בנוח על הסט והכישלון עם הריזוטו לא הוסיפו ביטחון. יחד עם זאת, אספתי את עצמי והכנתי מנה מורכבת, עם המון טכניקות שונות (בלי להזכיר שלפלט 20 סרדינים  תחת לחץ אטומי זאת התאבדות, אבל כבר היו כמה בתוכנית הזאת)… המנה יצאה לי מעולה וגם הייתי מרוצה מההגשה. השאר היסטוריה… לא הכנס לספקולציות למה הודחתי מהתוכנית ואם בצדק. כאשת טלויזיה אני לגמרי מבינה שנושא הרייטינג עומד בראש סדרי עדיפויות של כל הפקה. מה שכן,  קיבלתי המון אהבה מאנשים ברחוב, המון הידוד. לא התאכזבתי שהלכתי, הרגשתי שחוויתי חוויה משוגעת והגיע זמן לחזור למציאות!