אוכל באירוע הוא אחד משני דברים המרכזיים (יחד עם המוזיקה) שיכולים להרים אותו גבוה. וגם להפיל לגמרי. ברוב המקרים, אנו נותנים עצות איזה אוכל להגיש. אך ישנם מאכלים (טעימים ונהדרים בכל עט אחר) שכדאי מאוד להימנע מלהגיש אותם באירוע רב מוזמנים. הבדלי תרבות – הם אחת הסיבות לכך. מה שטוב ומקובל בבית אחד, לא חייב להתקבל בבית של שכניו. בטיחות – סיבה נוספת להימנע מחלק מאכלים. לא תמיד אפשר לשחזר באופן בטיחותי בכמויות גדולות את מה שאפשר להכין בכמות של מנות בודדות. התכנון הנכון – היא הסיבה השלישית. כאשר קייטרינג צריך להוציא מנות למאות סועדים, הגבול נמצע הרבה יותר קרוב מהשמיים.

1. אוכל מסוכן
אוכל לא מבושל או כזה שמכיל רכיבים שיכולים לגרום להרעלת מזון. לגומהL טרטר וביצים טריות עדיף לאכול בבית, תשאירו אותם מחוץ לתפריט. גם עם "פוגו" לא משחקים. כמה שנשתדל להיות יצירתיים, נלך על בטוח. בלי "פלמבה" בבקשה, כלומר, בלי לשרוף דברים.

2. חלקים פנימיים
גם אם זה נשמע לכם הכי טבעי שיש, רוב הסיכויים שיהיו אנשים שנגעלים מלאכול מוח, ריאות או טחול. מה שטוב על שולחן משפחתי ביום שישי, לא תמיד עובד בחברה גדולה ומגוונת. נשאיר את מאכלי העדות הקיצוניים מחוץ לתמונה.

3. אוכל שמכינים במקום
אני בעד לשלב אטרקציה ואוכל, אבל בתנאי שזה לא יוצר תורים. במבט ראשון, דוכן קראפ יכול להיראות רעיון נחמד ומעניין. בפועל, זה לא עובד, אלא אם הקרפים מוכנים מראש ויש לפחות שתיים-שלושה טבחים בדוכן כדי להכין אותם. במקרה אחר, האורחים שלכם יצטרכו לעמוד בתור דקות ארוכות ועלולים לפספס את הרגעים הכי מעניינים של האירוע.

4. מאכלי עדות אותנטיים
עדיף להימנע מהגשת מאכלי עדות לא מוכרים לאורחים בעדות אחרות. פתות או צ'ורצ'חלה הם יכולים להיות נהדרים בזכות עצמם, אך לא כדאי להגיש אוכל שדורש הסברים או לא מוכר לרוב המוזמנים. כמובן, שקיימים סוגי אירועים שכל היופי שלהם טמון במאכלים אתניים. כך, למשל, חינה – טקס שנהוג אצל בני העדה המרוקאית, לא יכול להתקיים בלי מאכלים מרוקאים אותנטיים.