חוץ מללמוד לצלחת מנה ולסגנן צלחת, למדנו לספר סיפור העומד מאחוריה. איך לגרום לצופה לשנות את התוכניות לארוחת הערב? איך לעורר תיאבון במבט אחד? איך לעלות באדם זיכרונות מילדות או מטיול במזרח הרחוק? המפגש השני שלנו עסק בדיוק בזה.
אני חושבת זאת הייתה גולת הכותרת של הקורס: ללמוד לספר סיפור באמצעות אוכל. שיחקנו משחק מפתיע, החלפנו זיכרונות והפעלנו את הראש – הכל במטרה אחת בלבד: להתחיל לחשוב מחוץ לקופסה, לשבור את המוסכמות ולהתחיל ליצור משהו חדש, מרגש ואמתי.
״…דגש בעיקר על המזון עצמו, על הצורך להעביר את הטעמים, להפעיל חושים אצל הצופה, פחות על הפרופס מסביב. אני מנסה להקפיד על יצירת סיפור ואווירה , משהו שלא הקפדתי עליו לפני כן, ״ חולק אתנו תלמיד אחר.